מדובר בשאלה שנשאלת לא פעם כשלקוח חדש נכנס למשרדנו. מרבית החייבים ניזונים משמועות או ידיעות לא מדויקות שמתרוצצות להן ברשתות החברתיות בנושא קבלת הפטר חובות לאלתר בהוצאה לפועל ו/או בהליך פשיטת רגל המכונה כיום הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
אז מה נכון? ואיך פועל כל הליך חדלות פירעון?. במאמר זה נפרט את השלבים שעובר החייב מהשלב הראשוני של הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ועד קבלת הפטר חובות סופי
שלב ראשון – הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הלכי חדלות פירעון
ראשית יש להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון – החייב אשר עומד בתנאי הסף של חוק חדל"פ ושיקום כלכלי יצרף לבקשה דו"ח הכולל את הפרטים הכלכליים של החייב בשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא מאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:
- פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד;
- תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;
- מקצועו והשכלתו;
- פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו;
במקרים של חובות עד 150,000 ₪ – בקשת היחיד תוגש לרשם הוצאה לפועל.
במקרה של חובות מעל 150,000 ₪ – בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים.
יש לציין כי כיום ניתן להגיש את הבקשה למתן צו לפתיחת הלכי חדל"פ גם באופן מקוון;
שלב שני – בחינת הבקשה ומתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון
לאחר הגשת הבקשה, היא נבחנת ובתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה יינתן צו לפתיחת הליכים – אך מאחר וכיום יש עומס רב על הממונה ייתכן וזה ייקח גם מעבר ל-30 ימים. מה זה אומר "מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון" מבחינת החייב? זה אומר שכל ההליכים שנפתחו נגדו מעוכבים ולא ניתן לפתוח נגדו בהליכי גבייה חדשים.
במתן הצו נקבע תאריך לדיון – שזה כשנה לאחר מתן הצו. צו תשלומים חודשי בהתחשב בהכנסות וההוצאות של החייב – צו התשלומים מגלם סוג של תמריץ לחייב להשתקם ולרצות עבוד ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. יש לציין כי בחוק החדש עברו הרבה מסמכויותיו של ביהמ"ש לממונה – הממונה למעשה הוא הגוף שמנהל את ההליכים שבעבר היה שמו הכנ"ר – הכונס נכסים הרשמי.
שלב שלישי – מינוי נאמן מטעם הממונה
עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה הממונה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון. למעשה, הנאמן משמש כשליח לניהול ההליך הספציפי מול החייב.
שלב רביעי – התנהלות החייב במהלך השנה הראשונה והמגבלות הכרוכות בה
בשנה הראשונה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, החייב עובר תהליך הבראתי שיקומי בו התנהלותו הכלכלית נבחנת במטרה לגבש החלטה יעילה ביותר בדיון שנקבע לשנה אחר מתן הצו. בנוסף קיימות הגבלות אשר יוטלו על החייב דוגמת צו עיכוב יציאה מהגבולות הארץ, הגבלה על הקמת תאגיד ועוד.
שאלות רבות נשאלות לגבי תקופה זו, כגון: האם החייב יכול לפתוח חשבון בנק? מדובר בשאלה נפוצה… נכון שבחיים היום, על מנת להתנהל כלכלית, חייב שיהיה לאדם את היכולת לפתוח חשבון בנק ממנו הוא משלם שיקים לשכירות, תשלומים דיגיטליים וכיוצא בזה. אז איך באמת חייב בפשיטת רגל יכול להתנהל? – אז כיום עם כניסת החוק החדש, יש מטרה לשקם את החייב ולכן החייב מקבל אישור לפתיחת חשבון בנק איתו יש לו אפשרות לפתוח חשבון בנק בכל בנק שיחפוץ חוץ מהבנק לו הוא חייב כסף. חשבון זה יהיה חשבון עם יתרת זכות בלבד, בנוסף יקבל כרטיס דביט לתשלומים.
התנהלות זאת מרגילה את החייב להתנהל לפי התקציב שלו ללא אפשרות לחרוג ובצורה מאוזנת ללא יצירת חוב חדש. יצירת חוב חדש עלולה לגרום להפסקת ההליך. החייב מגיש דו"ח כלכלי אחת לחודשיים בו הוא מפרט את ההכנסות והוצאות שלו.
שלב חמישי – הדיון שלאחר שנה מיום מתן הצו לפתיחת ההליך
לקראת הדיון שלאחר שנה – הנאמן מגיש דו"ח מסכם לממונה, בו הוא מפרט את התנהלות החייב במהלך השנה עם דגש כי פעל בתום לב, וכי החייב שילם את צו התשלומים כמוסכם ודיווח כחוק = במילים אחרות הגשת דו"ח חיובי.
אם ובאמת החייב עמד בכל הדרישות ופעל בתום לב, דיווח בזמן, ולא יצר חובות חדשים אז ביהמ"ש יקבע צו לשיקום כלכלי.
שלב שישי – צו לשיקום כלכלי
מה זה צו לשיקום כלכלי? צו לשיקום כלכלי לחייב הינו למעשה סוג של תכנית תשלומים קבועים שמטרתה – שיקומו של החייב. תכנית שיקום כלכלית זו הינה למשך 36 חודשים. בשונה ממה היינו רגילים בעבר בפקודת פשיטת הרגל שלא הוגדר זמן, כאן קבע המחוקק זמן הקבוע בחוק. שלוש שנים הינו הזמן המקסימלי לתכנית זו. התשלומים יהיו בדומה לתחילת ההליך – צו לפתיחת הליכים.
שלב שביעי – קבלת הפטר חובות סופי
לאחר השלמת כל התשלומים כפי שנקבע בדיון, תוך התנהלות החייב בתום לב יינתן הפטר חובות סופי. יש לציין כי גם במקרה בו הוצאות החייב גוברות על הכנסותיו תיתכן אפשרות קבלת הפטר לאלתר כפי שנקבע בסעיף 167 לחוק גם בשלב מוקדם יותר כגון ביום הדיון של שנה אחר מתן צו לפתיחת הליכים.
הצלחתו של הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי דורשת התייחסות לכל פרט, זמן והשקעה רבה, זאת מעבר להתנהלות המשפטית. אנו כמתמחים בתחום משפטי זה, עושים את כל המאמצים הנדרשים ולמשקעים כל שנדרש על מנת שהחייב יצא לחיים כלכליים בריאים ומשוקמים עם חיוך על פניו.
הינכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו בכל שאלה או התייעצות, עשו זאת ללא היסוס.
שלמה מ. פרץ – משרד עורכי דין 077-6687847